מערכת Rockwool חממות גדולות משתמשות בחומר ה- Rockwool בכמויות גדולות. גם מגדלים הידרופוניים משתמשים בחומר זה. חומר זה נקי, סטרילי, וקל מאד. המדיום עצמו לא מספק דשנים. לכן, המגדל יכול לקבוע בדיוק את כמות הדשנים בצמח. זה מעלה את רמת השליטה אליה אפשר להגיע. לחומר זה יש יחס טוב של מים \ חמצן בשביל השורשים. השיטה חורר חורים בפלסטיק מתחת ל- Rockwool ותוודא שחתכת את הצד התחתון בשביל שיהיה ניקוז מוחלט. המגשים נוטים לצד בשביל לעזור לניקוז. אנחנו מאפשרים מרחק של 10 מ´מ בין הצדדים. עשה חורים מרובעים בפלסטיק על החומר. טבול את הגושים לפני השימוש בתמיסה מדושנת עם EC = 1.4 , PH = 5.3 – 5.5 . גושי ה- Rockwool מונחים על המגשים בשביל לאפשר זרימה של אוויר וניקוז. חבר את צינורות הניקוז לסוף המגש. המים המיותרים נוזלים החוצה בעזרת הצינורות. בדוק באופן קבוע שהצינורות לא חסומים ושיש זרימה חופשית. ניתן לשים בלוקים של 5 עד 7.5 ס´מ על כל גוש של Rockwool . תהליך ההשקיה ניתן לתכנות אוטומטי בקלות. בהתחלה כמות ההשקיה יהיה קבוע ומינימלי בשביל שיתפתחו שורשים בריאים. מרגע שהצמחים גדלים ומתפתחים יהיה ניתן להעלות את כמות ההשקיה עד שמגיעים לכמות פסולת רצויה של 20% . השקיה אוטומטית מניחים טפטפת ליד כל צמח. הטפטפות מחוברות לצינורות שמחוברים למשאבה. המשאבה מופעלת על ידי טיימר אלקטרוני נספר פעמים ביום. ניתן להרחיב את המערכת בקלות ואפשר להתאים אותה לכל שטח גידול.




 

NFT- Nutrient Film Technique בשיטה זו אין מצע (מדיום). הצמחים מונחים בעציצים בתוך ערוצים קטנים מלאים בפרלייט. הפרלייט סופג את המזון שעובר דרכם וככל שהשורשים גדלים הם נכנסים לערוצים. דרך הערוץ הצמח סופג את המזון ומתפתח על בסיס הערוץ. NFT היא שיטת גידול מאד יעילה. אפשר לשמור על רמת חום אידיאלית מסביב לשורשים בגלל ההשקיה המתמדת. זה עוזר לגדילת הצמח וצריכת מזון אופטימלית. בשורה התחתונה: בשיטה זו אפשר להקטין את זמני הגידול. המינוס בשיטת ה- NFT היא שהערוצים מאד צרים וחסר להם החלל לגדל שורשים גדולים. ככל שהשורשים ממלאים את הערוץ הם חוסמים את המזון ובסופו של דבר מציפים את הערוצים. במקרים קיצוניים זה יוביל להרעבת חמצן בשורשים, כלומר: טביעה. מקרים אלו יקרו בעיקר עם צמחים גדולים. בגלל זה פותחו מערכות NFT שמיוחדות לצמחים גדולים. מערכות אלו כוללות ערוצים רחבים יותר שבם יש מקום לשורשים גדולים יותר. עוד בעיה ב- NFT הוא העדר יתרונות הבטיחות שיש במערכות מחזור שבהם יש מדיום (מצע). העדר מצע והרטיבות הקבועה בשורשים יכולה להיות בעייתית במקומות בהם חם מאד. זה מכיוון שהמים \ מזון יהיו חמים מדי (מים חמים מכילים פחות חמצן) ויכילו פחות חמצן לשורש. ללא חמצן בשפע הצמחים ימותו. יתרונות: • אספקת מזון מתמשכת שמפחיתה הצטברות של מלחים. • חום קבוע בשורשים שזה עוזר לצריכת אופטימלית של מזון. • אין צורך במצע. זה מפחית את ההוצאות ואת הניקיון. • קיבולת חמצן טובה מאד (בהתחשב בטמפ´ המזון). חסרונות: • צריך לאזן ולייצב את הצמחים בגלל המחסור במצע. • נטייה לבעיות של חום ומחסור בחמצן באזור השורשים.

 אירופוניקה

     
אירופוניקה Aeroponics במערכת האירופונית שמים את הצמח בעציץ קטן של חמר מתרחב. שמים את העציץ בטנק גדול יותר שחסין בפני אור. בטנק אין שום מצע. בטנק יש מספר תרסיסים שמתיזים ערפל דק לתוך העציץ ובתוך הטנק. הערפל שומר על הלחות בעציץ ומאכיל את הצמח. כשהשורש גדל הוא נכנס לטנק שם הוא תלוי בחופשיות באוויר ושומר על לחותו על ידי הערפל מהתרסיסים. התרסיסים עובדים 24 שעות ביממה. אירופוניקה, כמו ה- NFT , מאפשרת למגדל לשמור על טמפ´ קבועה בשורשים. זה יכול להקל על הגדילה ויכול להוביל לזמן גידול כללי קצר יותר. שוב הבעיה היא הרעבת החמצן במיוחד במדינתנו בה מזג האוויר חם. שיטה זו היא אידיאלית לאזורים קרירים. היתרונות והחסרונות של שיטה זו זהים ליתרונות והחסרונות של שיטת ה- NFT.

הצפה וניקוז

שיטת שולחנות הצפה וניקוז מערכת שולחנות ההצפה והניקוז היא מערכת מחזור שמשקה את הצמחים מלמטה. בשולחן ההצפה והניקוז יש שני ווסתים, אחד מהם מחובר למשאבה. השני מכוון לשחרר את זרימת המזון בקצב של 45 מ´מ. טנק שמכיל מים \ מזון יושב בצד אחד של השולחן מתחת לווסת הזרימה. משאבה בתוך הטנק משקה מים \ מזון במעלה השולחן. השולחן מוצף לגובה של 45 מ´מ ובנקודה זו הוא מתחיל לרוקן את המים \ מזון בחזרה לטנק. כשהמשאבה נסגרת המים \ מזון שנשארו מתנקזים בחזרה לטנק דרך צינור המשאבה ומרוקנים את השולחן לחלוטין. תהליך השקיה זה צריך להיעשות במשך 15 דקות כל 2- 3 שעות. הצמחים מונחים במערכת בעציצים מלאים בחמר מתרחב. השולחן עצמו מתמלא עד החצי אם חמר בשביל להבטיח שלשורשים יהיה לאן לגדול. חומר חסין אור מכסה את כל השולחן. החומר החסין מאור מונע מהאור להיכנס למדיום, ובכך לא משאיר לאצות למיניהם להתהוות על מצע הגידול. מהווים שורש דחוס בתחתית השולחן. יתרונות: • מערכת מאד מגוונת. • אפשרות התאמה להרצה-לפי-פסולת (הל´פ) או לשיטה מחזורית. • ניתן להשתמש בכל מצע גידול (מדיום). • זול להוסיף צמחים למערכת. • ידידותי למשתמש: מצע הגידול יכול לעזור לשמור על השורשים מפני חום גבוה. • קל להזיז צמחים בגלל שכל קונטיינר הוא עצמאי. חסרונות: • רמת החום (טמפ´) בשורשים תשתנה בהתאם לסוג המדיום וזמני ההשקיה. עושים חורים בחומר בשביל העציצים. כששורשים גדלים הם נכנסים למצע הגידול בשולחן ולבסוף

גידול בקוקוס ותערובותיו

מערכת השקיה-לפי-פסולת (הלפ) מערכת הלפ זה מונח שמשתמשים בו במערכות הידרופוניות שבהם הדשנים אינם ממוחזרים. מערכת הלפ משתמשת במדיום חסר יסודות פעילים כשרמת שימור הנוזלים דומה לרמה שהאדמה שומרת על נוזלים. מדיום של הלפ שומר רמה גבוהה של לחות לתקופות ארוכות. בגלל זה ההשקיה היא קטנה יותר ומתבצעת פחות פעמים. במערכת הלפ הצמחים מקבלים מנת מים ודשן בכמות כזו שרק כמות קטנה מאד מתנקזת החוצה. המים והמזון המיותרים מתנקזים מחוץ לטנק המים. הפסולת לעולם אינה חוזרת לצמחים פעם שנייה. בגלל שהדשנים אינם ממוחזרים יש מספר יתרונות למערכות הלפ. היתרונות של מערכת הל"פ • אין שחיקה של הדשן מכיוון שהצמחים מקבלים תמיד דשן "יד ראשונה". • רמת ה- PH הרבה יותר יציבה מאשר במערכת מחזורית. • רמת ה- EC הרבה יותר יציבה מאשר במערכת מחזורית. • הדשן פחות פגיע להתקפת בקטריות. • מערכת הל"פ דורשת הרבה פחות תחזוקה שוטפת! מערכת הל"פ היא מושלמת לצמחים גדולים שיצרכו הרבה דשן. בגלל דחיסות המדיום ויכולת שמירת הנוזלים שלו, למערכת הל"פ תהיה רמת ביטחון גבוהה מכל מערכת אחרת. • השורשים ייהנו מרמת בידוד גבוהה מחום. • הלחות תישמר במדיום במשך מספר ימים וזה יאפשר לצמחים הגנה מפני כשל של הציוד. עודף חום וכשל ציודי יכולים להשמיד יבול שלם במהירות רבה. מערכת הל"פ מספקת הגנה מקסימלית מפני סכנות אלו לצמחים. תפקוד המערכת במערכת Run-to-waste טנק המים מחזיק את התמיסה. בטנק יש מחמם מים ששומר על טמפרטורה אחידה בתמיסה . בנוסף יש משאבת אוויר שמעשירה את התמיסה בחמצן. משאבת ניקוז שיושבת בתחתית הטנק שואבת מים לפי פקודות טיימר ההשקיה. המים עוברים דרך עורק ההשקיה הראשי אל צינורות 5 מילימטר שבסופם יש טפטפות שמווסתות את כמות המים לטיפות. המדיום: סיבי קוקוס • סיבי הקוקוס הם המדיום מספר 1 בעולם היום לגידולים הידרופוניים. • סיבי הקוקוס יכולים להחזיק מים במשקל פי 8 ממשקלם, ויותר אוויר מכל מדיום אחר. בנוסף הקוקוס מתפרק ביולוגית ולכן הוא מוצר שמתאים גם לגינות. היזהרו שכן לא כל מוצרי הקוקוס נוצרו שווים. רובם כלל לא מתאימים לגידולים הידרופוניים מכיוון שרמת הנתרן גבוהה ויש בם חומרים לא טהורים אחרים. לכן, כשאפשר, עדיף לקנות קוקוס שנספג והוכן במיוחד להידרופוניקה. אם הקוקוס לא הוכן כראוי יש לשטוף אותו מספר פעמים במים בשביל להוריד את כמות הנתרן. הדשן הדרוש לסיבי הקוקוס לקוקוס יכולות קטוניות חזקות. מסיבה זו המדיום יכול להחזיק ולשחרר אלמנטים בהתאם ל: • צרכים של הצמח. • התנאים השוררים במדיום עצמו. בקוקוס יש כמות גדולה של אשלגן. האשלגן מתחרה עם הסידן והמגנזיום. לכן, צריך לקחת את זה בחשבון כשמדשנים את הצמחים. יש מספר דשנים שפותחו במיוחד להתאים לסיבי הקוקוס המיוחדים. ע"י שימוש בדשן המיוחד לקוקוס אנחנו נבטיח שהצמחים יקבלו את התזונה הטובה ביותר. סידור המערכת טכניקות גידול שונות יקבעו את סידור המערכת האופטימלי לקוקוס במערכת. עציצים גדולים, בגלל שיש להם שורשים גדולים, יצטרכו עציצים של 50 – 100 ליטר. רוב המגדלים משתמשים ב- 40% פרלייט, 60% קוקוס במערכת. בכל מקרה אפשר להשקות או ידנית או באופן אוטומטי. השקיה אוטומטית עדיפה מכיוון שאפשר להשקות כמויות קטנות במקום 1- 2 השקיות גדולות ידניות. ההשקיה אני נמנע מלהמליץ על זמנים מדויקים מכיוון שלצמחים שונים יש דרישות שונות. הצמח עצמו צריך לקבוע את זמני ההאכלה. הדרך הטובה ביותר לוודא שהצמח מקבל את מה שהוא צריך היא לוודא שיש לנו 10% פסולת מסה"כ כמות האוכל אותו אנו מספקים. נניח שיש לנו 10 עציצים ושאנחנו מאכילים כל עציץ בליטר אחד ליום. במקרה זה אנחנו ננסה להגיע לכמות פסולת של כ-ליטר אחד ליום מכל העציצים. סטייה קלה של מספר אחוזים איננה בעייתית. במקרה שאנחנו משתמשים במי ברז לטנק המים, אפשר להעלות את אחוז הפסולת ל-20% מכיוון שבמי הברז ישנם מלחים רבים. בימים הראשונים עדיף לחכות קצת עם זמני ההשקיה, ולשמור על הקוקוס קצת יבש מהרגיל. זה יכריח את השורשים לצאת ולחפש אוכל, וכך תתפתח מערכת שורשים בראיה וחזקה. לכן, עדיף להתחיל עם 100-60 מ"ל לצמח ליום. אם הצמחים נובלים, סימן כמובן, שאינם מקבלים מספיק אוכל. מערכת השקיה אוטומטית במערכת כזאת יהיה טיימר דיגיטלי שאותו נכוון שיידלק למשך דקה, כ-6 פעמים ביום. הדבר החשוב הוא לא להשקות יותר מדי ולא פחות מדי בכדי לשמור על יחס טוב בין כמות החמצן לכמות הלחות. השקיה זו תתבצע דרך טפטפות של 30 מיליליטר לדקה. שיטה זו מאפשרת שליטה אבסולוטית על כמות המים \ מזון שהצמחים מקבלים. עוד שיטה ,שלא משתמשים בה הרבה, היא השקיה דרך משאבת מים רגילה דרך צינורות בעובי 13 מ´ל לתוך צינורות בעובי 4 מ´ל בעזרת ווסת כלשהו. גם כאן דרוש טיימר דיגיטלי שמאפשר תכנות לדקה. בשיטה זו תוכלו להשקות בין 30 – 50 מ´ל לדקה. מערכת הלפ שומרת נוזלים טוב ולכן מספר השקיות גדול בכמות קטנה היא דרך ההשקיה הנכונה. זה גם ישמור על יחס חמצן \ לחות אופטימלי. לכן, וויסות זרימת ההשקיה היא קריטית.