שקד Prunus amygdalus

מקור השקד באקלים חם ויבש. הוא החל את דרכו במערב אסיה, ומשם עבר לשאר ארצות הים התיכון.  במאה הקודמת הובא לקליפורניה. כיום, כ־50% מהשקדים בעולם גדלים בקליפורניה והשאר מגיעים מאוסטרליה, אגן הים התיכון, ודרום אפריקה.

 

בארץ גדל זן בר בחורשים הים-תיכוניים, בגליל, בגולן, בכרמל, בשומרון ובהרי יהודה.  טעמו מריר והשקד התרבותי נוצר תוך כדי ברירה ממנו.  רוב מטעי השקדים נטועים בגליל התחתון, בעמק יזרעאל ובנגב הצפוני.

 

השקד הוא עץ נשיר שגובהו 3-8 מ'.  הוא זקוק לחום רב וללחות אויר מועטה באביב וקיץ, לשם הבשלת נאותה.  מצליח בקרקעות גיריות מנוקזות וכאשר מגיע לבגרות דרישתו למים צנועה.

 

מקדים לפרוח בין הנשירים. השקד מתחיל לפרוח ולחנוט פרי בהיותו בן 2-4 שנים.  פורח בסוף החורף בשפע פרחים ורודים-לבנים.  הפריחה נמשכת כ־שבועיים בחודשים פברואר-מרס ועל כן זקוק לאביב ללא קרה אך למנת צינון חורפי להתעוררות תקינה.  מועד איסוף הפרי הוא מאי-ספטמבר.

 

שני הזנים העיקריים בארץ הם נפ"א, זן קליפורני מוארך ואום-אל-פאחם, המצטיין בפוריות בעל קליפה רכה וגלעין יפה.

 

מורכב על שני סוגי כנות: 

·        שקד המר מזריע

·        כנות שהן מכלוא של אפרסק-שקד 677, 557, 749, הנסן.

 

מבחינה בריאותית, השקד עשיר בחלבון, בסידן, חומצה פולית, אשלגן וויטמין B.

 

לסיכום, יש מספר עצי אגוז המתאימים לגינות בארץ.  חשוב מאוד לשתול את העץ הנכון במקום הנכון על בסיס גודלו הסופי ודרישותיו הגנניות.  אגוז המלך הוא עץ גדול המתאים להר, הפקאן גם הוא גדול ומתאים לרוב אזורי הארץ.  המקדמיה, עץ סובטרופי המתאים לגינה בסגנון טרופי וגם ים-תיכוני גדל היטב בשפלה ומישור החוף.  השקד, העץ הקטן בחבורה, בעל פריחה שופעת, גדל היטב ברוב אזורי הארץ ומתאים לגינה בסגנון ארץ-ישראלי.