ספינת הדגל של פורחי הקיץ. מטפס עשבוני בעזרת קנוקנות, בעל פקעת, נשיר מותנה ובעל צימוח נמרץ. העלים דמויי לב בצבע ירוק בהיר, הפרחים ערוכים באשכולות המסתיימים בקנוקנות, צבע הפרחים ורוד. הפריחה מתחילה בקיץ ונמשכת עד סוף הסתיו כאשר טמפרטורות הלילה מתחילות לרדת. הצמח יכול לטפס ל-10 מטר ויותר. אנטיגון יוצר כיסוי גמיש הודות לענפים העשבוניים שכמעט ולא מתעצים. הפריחה הוורודה בולטת ועשירה בצוף, ומתאימה למרעה דבורים.
בחורף, בארץ הצמח נושר. באזורים בהם הטמפרטורה יורדת מתחת למינוס 4 מעלות צלסיוס, יש לשים חיפוי באזור בית השורשים. באביב, עם הלבלוב, אפשר לגזום את הצמח אם הוא פלש לגינה ומפריע לצמחים אחרים.
מתאים לשתילה בכל סוגי הקרקע ונחשב לצמח חסכן במים. מומלץ לשתול בשמש מלאה בלבד. מטפס נמרץ ונפוץ בגינון בקליפורניה ובאריזונה. מתאים לגינות קטנות לכיסוי גדרות, משום שהוא לא נעשה כבד עם השנים (כמו שקורה למשל עם יערה יפנית), לכיסוי מחסני שרות המוצבים לעתים בסמוך לבית, כצמח לחיפוי של מדרון או לכיסוי פרגולה.
בשנת 2000 הבאתי ממשתלה בטקסס זן נוסף של אנטיגון בשם Antigonon leptopus Fandengo' 'בעל פרחים בצבע אדום-שני, ניתן להשיג גם אותו במשתלות. ריבוי שני הזנים הוא ע"י השרשת ייחורים באביב ובקיץ במתקני השרשה.
