שפע של שיחים סבוכים ועצים בגבהים שונים יבטיח מקומות קינון טובים עבור ציפורים, המקננות בין הענפים, כגון: צופית, פשוש, בולבול, שחרור ואחרים. לעומתן, ציפורים המקננות בחורים ובחללים כמו דרור הבית, נקר, דוכיפת ובמיוחד ירגזי, ניתן למשוך לגינה בעזרת תיבות קינון מתאימות.

תקופת הקינון והתקופות הנלוות אליה הן התקופות המעניינות ביותר לתצפית על חיי הציפורים.

לפני תקופת הקינון נבחין בתקופת החיזור ובניית הקן ולאחריה, בחלק מהמקרים, בתקופת ליווי הפרחנים ( גוזלים

שאך זה אתה פרחו מהקן) .

בתקופת החיזור נוכל לצפות במעופי ראוה של הזכר, במעוף משותף של שני בני הזוג ובקרבות בין שני זכרים על

ליבה של נקבה או על טרטוריית קינון.



 

לכל מין ציפור צורת קן משלו. יש ציפורים הבונות סלסילות קינון ( צופית פשוש), יש הבונות קן בצורת קערית קטנה

 ( בולבול, שחרור, חוחית), יש הבונות קן מזרדים בודדים כגון הצוצלת או התור, אחרות חופרות גומות הטלה בקרקע (שיקשק, עפרוני) ועוד. 

קבוצת ציפורים ייחודית היא קבוצת הציפורים מקננות החורים. קבוצה זו מעניינת אותנו במיוחד מכיוון שאנחנו יכולים לבנות עבורה תיבות  הטלה שידמו את חורי הקינון הטבעיים, וזאת בשונה מכל הקבוצות האחרות להן אנחנו לא יכולים לבנות את הקן. את תיבת הקינון נבנה מעץ או מחומרים אחרים כגון בטון או חימר.

מיקום התיבה יכול להיות על גזע עץ, עמוד או על קיר חיצוני של בית, לפי מין הציפור. מידות התיבה גודל פתח הכניסה  וגובה התיבה חשובים ומיוחדים לכל מין ציפור. כמובן כדאי לדאוג לכך שהתיבה לא תהיה במקום אליו מגיעים החתולים. חשוב למקם את התיבות כך שהן תהיינה בצל ולא תחת קרינה ישירה של השמש בצהרי היום. רצוי שפתח התיבה יפנה לכיוון צפון מזרח, דבר שימנע  קרינת שמש ישירה בשעות החמות וגם כניסת גשמים לתיבה.

רצוי לתלות את התיבה לא יאוחר מסוף חודש ינואר, ועדיף קודם לכן, וזאת  כדי שהציפורים שבשטח כבר תכרנה אותה כשתתחיל עונת הקינון באביב.